אוסקר, המירוץ האמיתי מתחיל.
יש!!! עג'מי בפנים. בצדק.
גם "נביא", גם "סרט לבן". הולכת להיות תחרות מאוד מרתקת בקטגוריית הסרטים הזרים.
קצת קשה להגיד את זה על הקטגוריה הראשיות. יותר מתמיד המועמדויות לא יחדשו לנו כלום. השנה נבחרו עשרה מועמדים לסרט הטוב ביותר. לא הבנתי את החלטת האקדמיה ללכת על עשרה סרטים, במיוחד שהשנה נדמה שקשה למצוא שלושה סרטים שבאמת ראויים.
באופן פרדוקסלי התחרות המסתמנת היא בין הסרט הכי גדול של השנה הפקתית וקופתית, "אוואטר " (למעשה הסרט הכי גדול מעולם), לבין הסרט הכי קטן של השנה, Hurt locker"" "מטען כאב" כפי שתורגם לעברית, הפרויקט העצמאי והייחודי של קאטרין ביגלו, על יחידת מפרקי פצצות בעירק, שבישראל יוקרן קודם כל בטלוויזיה.
ע"פ כל הסימנים הראשונים וע"פ הגלובוס אוואטר אמור לקחת, אבל דווקא בשבוע האחרון צצו שני רמזים שמעידים אולי על הפתעה מרעישה. העובדה שהן גילדת המפיקים, והן זו של הבימאים בחרו דווקא "במטען כאב" לסרט הטוב של השנה.
האם יש בזה להעיד על האוסקר? לא יודע. כבר כתבתי בעבר, נראה לי שההצבעה למטען כאב היא סוג של הצבעת מחאה נגד אוואטר, הצבעת מחאה שמשלבת אני מניח הבנה, שלא כל מה שגדול יותר הוא גם טוב יותר, וגם קמצוץ של קנאה בקרב חברי האקדמיה, שנמאס להם מזה שאדון קמרון ממציא להם בערך כל עשור את הקולנוע מחדש. גם פראקסה לא ממש חושב שהפרס מגיע ל"מטען כאב" אבל מצד שני הוא אוהב סיפורי סינדרלה ותומך מסורתית באנדרדוגס, אז יאללה, קאטרין, לשחוט…
הפרס מגיע ל"תלוי באוויר" המצוין או ל"ממזרים חסרי כבוד". גם "אוואטר" וגם "מטען הכאב" הם סרטים לא טובים.