כולם אומרים לי שאני בסדר,

אומרים לי ברחוב הי אתה שם, אתה הנחמד,

אבל אני יודע שאני סתם טמבל,

ואת זה תוכלו לראות בפוסט למטה...

טוב אז הימרתי על האוסקר ולא פגעתי בכמעט כלום, ניסיתי לשחות נגד הזרם וחטפתי גלים בפרצוף... יאללה, מודה ועוזב ירוחם.  ולעניין העיקרי, מה זה בעצם אומר שמטען הכאב לקח הכל ובגדול מאווטאר? זה סיפור טוב, זה פמיניסטי, זה סינדרלה וזה יריקה בפנים להוליווד התאגידית, אבל, וזה כבר הרבה יותר עמוק, זה מצביע על התרחקות של האקדמיה לקולנוע, מאמריקה, מהקהל שלה. כי בגדול האקדמיה בחרה השנה, סרט שהאמריקאים לא ראו! לטווח ...

טוב עוד לא פסח, אבל כבר כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה, וכולנו מהמרים על האוסקר, וכולנו (חוץ מפראקסה כמובן), ייצאו אידיוטים מחר בבוקר. לנוחיותכם פראקסה מרכז את כל הימורי האוסקר של המבקרים שהעזו... חלק גדול דומים זה לזה. ובכל זאת כמה שינויים.

תשמעו קטע. ובעצם אולי כבר שמעתם... סרט לבן הוא הסרט הכי מבוקש היום בישראל.. כן, הסרט השחור לבן הזה, בגרמנית, זה שמחזיר את הקולנוע נוסח ברגמן  למאה ה-21 הוא הסרט הכי מבוקש, כזה שצריך להזמין לו כרטיסים למפרע. למעשה כמו שמישהו בלב אמר לי היום, רק בישראל, הסרטים הכי מבוקשים בפברואר, היו אוואטר וסרט לבן... ויחי ההבדל הקטן.

הרעיון ההומוריסטי הזה גרם לי להשתעשע מעט ולעלות רשימה של רק בישראל, בכל מה שקשור לחוויה הקולנועית.  להנאתכם ותגובתכם...

1 רק בישראל. בסיום כל סרט, ייגשו דרך קבע שני זוגות למנהל הקולנוע כדי ...

אז מי ייקח את האוסקר?,שאלה קשה. שני סרטים שהעניין בהם הוא לאו דווקא באיכותם או בחשיבותם, אלא במה שהם מייצגים.  אפוס מלחמתי צבעוני ומרשים בתלת מימד, אבל חסר תסריט,  (ולא, האמירה אנטי אימפריאליסטית בגרוש, ששכננו הפלסטינים ממהרים לאמץ, אינה עונה להגדרה תסריט). הפקה שמחזירה את הוליווד לימי הזהר שלה ומציבה אותה בדד מול כל יומרות של מי שאינו אולפן הוליוודי לעשות קולנוע, או האנדרדוג הזעיר, המתיימר להיות אנטי מלחמתי, שבתכלס, מי שראה יודע, שהסרט דווקא מאוהב עד טירוף במיליטנטיות חסרת הגבולות, שגם הוא למעשה סרט ללא תסריט. אם תצמידו לפראקסה אקדח לרקה ותכריחו אותו לבחור , הלב יטה בסופו של דבר ל"מטען ...

 

יוווו, איך אני מקווה שזה יעבוד...  השבוע קיבלתי מלב את ההודעה הבאה:   

קולנוע לב שמח לבשר על חזרתם של סרטים דוקומנטריים ישראלים למסך הגדול בלב. החל מיום שישי 5/3, תתקיימנה הקרנות של סרטים דוקומנטריים מקומיים בכל יום שישי.  קצת לפני כניסת השבת, (השעה תשתנה בהתאם לשעות כניסת השבת) יוקרן סרט דוקו מקומי, שלאחריו יתקיים מפגש עם יוצרי הסרטים.  המיזם ששותפים לו גם פורום היוצרים הדוקומנטריים, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ופרויקט קולנוע של קרן רבינוביץ, נועד לאפשר לחובבי הקולנוע בארץ, במה לצפייה קבועה והתכנסות.  

לאחרונה עם סגירת עוד ועוד מסכי קולנוע בעיר, מתקשים יוצרים דוקומנטריים למצוא מסך לסרטים שלהם, ובלב ...

כבר איזה עשרה ימים אני מסתובב עם רעיון להעלות פוסט של השוואה אפשרית בין "פרשס" ל"סרט לבן". איזו תובנה פנימית, שאומרת שיש ביניהם חיבור, למרות שבכל נקודות ההשוואה הם למעשה נגטיב מוחלט זה לזה. זה קודם כל התפיסה האמריקאית של "פרשס", מול האירופאית הקלאסית של "סרט לבן". האיפוק המסתורי והשהייה, שבה מתנהל "סרט לבן", מול הישירות, כמעט וולגארית, ההטחה בפנים, שהם אבני היסוד של "פרשס". המבנה הקולנוע שונה בכל סטנדרט קולנועי. השוטים הארוכים, העדשה רחבה, הנוף כמעצים רגשות, של "סרט לבן" הם קונטרה מוחלטת לתזזית של "פרשס", קטעי הפנטזיה, שאומרים בדיוק את מה שאנחנו אמורים להרגיש, מכת ...

דוגרי לא האמנתי. "סרט לבן" סגר את כל ההקרנות שלו בשישי שבת האחרון!!! נכון שחותמות האיכות על הסרט הגיעו מכל מי שרק נוגע בקולנוע, אבל בכל זאת? האנקה, גרמני, שחור לבן...  שאפו לקהל. יש קולנוע גם אחרי אוואטר.

בברלין קור אימים, ואומרים שגם הסרטים לא מי יודע מה...  מי שכבר חזר לארץ מבשר שהמעבר בין מינוס עשר, לפלוס 30 הוא בגדר מטמורפוזה שדורשת תקופת הסתגלות. מסתמנת מחלוקת ביקורתית גדולה לגבי "סופר הצללים" של פולנסקי. העיתונות האירופאית מהללת, העיתונות האמריקאית קוטלת. קחו דוגמא את שני עיתוני התעשייה הגדולים. מצד אחד הווראיטי האמריקאי:

 Low on sustained tension,

, and ...

 פסטיבל ברלין נפתח היום, הפסטיבל השני בחשיבותו בעולם, ואיך שהוא נדמה כי ההד התקשרותי מהעולם לא הגיע הפעם לארץ.  אולי כי אנחנו עסוקים עדיין בלחגוג את עג'מי,   אולי כי הפעם אין בברלין אף סרט ישראלי חדש במסגרת הראשית, ("פובידליה" מוקרן במסגרת המשנית, אלה שלפחות אנשי התקשרות בארץ כבר ראו וכתבו על "פובי", גם בפסטיבל חיפה וגם בהקרנות האקדמיה) כך שבארץ הפסטיבל עובר בשקט, מה שלא נכון לגבי שאר העולם. העולם חוגג עם ברלין ועם רומן פולנסקי, שנמצא בברלין רק ברוחו, כאשר גופו כידוע עצור עדיין בשווייץ, ממתין להסגרה לארה"ב. פולנסקי מקרין בברלין את "סופר צללים" סרט שאת עריכתו השלים ...

יש!!! עג'מי בפנים. בצדק.

גם "נביא", גם "סרט לבן". הולכת להיות תחרות מאוד מרתקת בקטגוריית הסרטים הזרים.

קצת קשה להגיד את זה על הקטגוריה הראשיות. יותר מתמיד המועמדויות לא יחדשו לנו כלום. השנה נבחרו עשרה מועמדים לסרט הטוב ביותר. לא הבנתי את החלטת האקדמיה ללכת על עשרה סרטים, במיוחד שהשנה  נדמה שקשה למצוא שלושה סרטים שבאמת ראויים.

באופן פרדוקסלי התחרות המסתמנת היא בין הסרט הכי גדול ...

"לא יבשה הדיו"  (או אם תרצו הזיעה מהקלידים), מהפוסט שהעליתי כאן השבוע, פוסט שערך השוואה בין "התפסן בשדה השיפון" "למחוץ למים", ויצאה הידיעה על מותו של ג'י די סאלינגר.  קטונתי מלהספיד את האדם, הסופר התימהוני, העצום הזה,... אבל בין שורות ההספדים שקראתי בעיתונות ובאינטרנט, מצאתי התייחסות לנקודה שלא עלתה קודם לכן בראשי.  

שנשאל פעם סאלינגר לפשר השם "התפסן בשדה השיפון", הוא ענה בפשטות שזה דימוי שרץ לו בראש... מה מחבר בין זה ל"מחוץ למים"? ובכן זאת בדיוק התשובה שאנדריאה ארנולד נתנה, שנשאלה מה משמעות השם "פיש-טנק" (השם המקורי של הסרט). "זה דימוי שרץ לי בראש" הייתה תשובתה.  תודו ...